היום מרביתו על כביש 40, זה החוצה את ארגנטינה מצפון לדרום ואורכו כ- 5000 קילומטר. אנו ניסע היום כ- 650 ק"מ במדבר הפטגוני, מלוס אנטיגוס ( Los Antiguos ) לאל צ'לטן ( El Chaltén ), העיירה עליה צופה בגאון הפיץ רוי.
אז קמים מוקדם יחסית אוכלים ארוחת בוקר זריזה ואנו ברכב מתחילים לנסוע.
ליד אגם בואנוס איירס הנוף עוד ירוק אבל בהמשך דרך מדברית ארוכה, ארוכה, וצהובה, צהובה. זהו לא המדבר שלנו, זה מדבר בפטגוניה השוכן לא רחוק משדה קרחונים גדול כך שמים יש בו, אבל עדין זה מדבר.
נסיעה לא ארוכה ואנו בעיירה פריטו מורנו ( Perito Moreno ) וכמצוות כל מלומדי האינטרנט והאזור מתדלקים. היום ההנחיות לתדלק בכל נקודת דלק כי כאלה אין הרבה.
פונים דרומה למדבר, הצבעים משתנים, התנועה דלילה, והדרך ארוכה. מרביתה אמנם סלולה אבל כדי שלא נשכח את הימים האחרונים עדיין יש כ 200 ק"מ שאינם סלולים.
הדרך כאמור דרך 40 העוברת לאורכה של ארגנטינה כולה ונפגוש בה שוב באושוויה בעוד כמה ימים.
בחלקים גדולים של הדרך אנו רואים גדרות. מדובר בחוות ענק לגידול בעלי חיים. אולם יש אחד שהגדרות לא עושות עליו רושם, הוא פשוט מדלג מעליהן, ולכן צריך להיזהר בנהיגה. אם יש משהו שיכול להיות מאוד לא נעים זה להיתקע בדרך הזו.
חיות דרך 40
נסיעה ארוכה דרומה, קצת כחול מידי פעם, נחלים ואגמים קטנים אבל הרוב יבש. היכן שהוא באמצע הדרך תחנת תדלוק. מתדלקים וממשיכים.
לקראת הפנייה לאל צ'לטן מגיעים לכפר בשם "טרס לגוס" ( Tres Lagos) ) שלוש האגמים בעברית כפר קטן ואנו חוצים אותו במהרה ועוצרים רק לתדלק.
עוד קצת, במונחי ארגנטינה ואנו פונים לאל צ'לטן, רכס הפיץ' רוי בולט מרחוק אבל המרחק עדיין רב, כ 90 ק"מ. אנו שועטים קדימה, כשור לאבוס בעליו, מעוניינים רק להגיע לעיירה.
האזור ידוע כאזור של רוחות עזות ואפילו אנו ברכב מרגישים אותן, אנו עוצרים ליד שני רוכבי אופניים העומדים בצד הדרך, הם מחפשים טרמפ כי אינם מסוגלים לרכב אל מול הרוח העזה. לצערינו אנו עמוסים מדי והם מחכים לרכבים הבאים.
בדרך עוצרים ומצלמים את הרכס המדהים
ולקראת העיירה מגיעים לנקודת תצפית
ומצלמים גם בה
כולל תמונת האצבע הנדרשת הדורשת מהצלם לשכב על הקרקע על מנת להגיע לקומפוזיציה הנכונה. את זה אני זוכר טוב כי הפעם הצלם היה אני.
ממשיכים למלון שהוזמן ראש, המקום נקרא Kau Si Aike והוא מומלץ מאוד, בעיקר בגלל בעלת הבית המדהימה. היא מקבלת אותנו בחיבוקים ונשיקות ומסיירת איתנו בחדרים ובודקת שהכול לשביעות רצוננו. היא מוכנה לעזור בכל בקשה ובהמשך נעזר בה לקביעת המסלול הרגלי למחר. אנו מתארגנים ויוצאים לאכול. לא רחוק מהמלון מסעדה שנראית נחמדה וכרגיל בארגנטינה לא מאכזבת.
הפעם ויתרנו על הסטקים, אבל נהננו מאוד.
עוד יום מוצלח מגיע לקיצו ואנו כבר בחלקו האחרון של הטיול הנהדר הזה. מחר נלך לעוד קרחון ומחרתיים קרחון העל, הקרחון המתנפץ.
עפר לוי - חשיבה יצירתית תיבות בריחה ומשחקים 